החלטה בתיק ת"א 34363-12-10

א.         הצדדים ומהות התובענות

בפני בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות התלויות ועומדות בבית משפט זה כדלקמן:

התביעה הראשונה בתחום החוזים ובתחום עשיית עושר ולא במשפט בת.א. 45993/07 במסגרתה תבע התובע מלקוחתו גב' דהאן ג'וליאט (להלן: "הלקוחה") שכר טרחה בשיעור של 20% מן הסכום שיתקבל במסגרת הליך נוסף בגדרו יוצגה הלקוחה ע"י עוה"ד אדלשטיין (להלן: "ההליך הנוסף"). עילות התביעה בתביעה הראשונה התבססו על טענה להפרת הסכם ע"י הלקוחה וכן על עילת עשיית עושר ולא במשפט.

התביעה הוכרעה ונדחתה ע"י כבוד השופטת רביב. הוגש עליה ערעור לבית המשפט המחוזי. השופט גינת, דחה את הערעור ביחס לעילה החוזית וקבע כי אין כל עילה חוזית לחיוב הלקוחה בשכר הטרחה. אולם משלא הוכרעה עילת עשיית עושר קבע כי יש להחזירה לבית המשפט.

התביעה השנייה הוגשה בתיק ת.א.34363-10-12 כנגד עוה"ד קדוש ואדלשטיין, ובגדרה נטען כי אדלשטיין וקדוש בנטלם לידיהם את ייצוג הלקוחה בהליך הנוסף - ביצעו כלפי התובע עוולה של גרם הפרת חוזה וכן התעשרו שלא כדין על חשבונו.

ב.                   טענות המבקש

התובע טוען כי העילה שעניינה עשיית עושר ולא במשפט משותפת לשתי התובענות ובנוסף התביעה השנייה מתבססת גם על עילת הרשלנות וגרם הפרת חוזה.

התובע הוסיף וטען כי עילת עשיית העושר לא נידונה ולא הוכרעה בתביעה הראשונה וכי ברירת המחדל הדיונית והמהותית הינה לאחד את הדיון על מנת למצות זמן שיפוטי ולהימנע ככל האפשר לסיכון של החלטות סותרות.

ג.                   טענות המשיבים

הנתבעים טענו בסיכומיהם כי לשיטתם אין מקום להורות על איחוד הדיון ונימקו את התנגדותם בטעמים כדלקמן:

1.      שתי התביעות מצויות בשלבים שונים של הדיון. התובענה הראשונה בשלה לפסק דין ואילו התובענה השנייה נמצאת בשלב קדם המשפט.

2.      התובע עצמו בהגשת שתי תביעות נפרדות כנגד הלקוחה וכנגד עורכי הדין שמוחזק כמי שלא ראה את עורכי הדין כצד נדרש לתובענה שהגיש נגד הלקוחה. על כן מושתק הוא מלטעון אחרת.

3.      הכרעה בתובענה הראשונה עשויה לייעל את הדיון בתובענה השנייה. אם ביהמ"ש יקבל את התביעה הראשונה הרי שאין מקום לחייב את עורכי הדין בגין כך. ואילו אם ביהמ"ש יידחה את התביעה הרי שהדבר יהווה השתק פלוגתא בתביעה השנייה.

4.      איחוד התובענות ייסב לנתבעים נזק דיוני, בהתאם לסעיף 83(ב) לפקודת הנזיקין. לפיו ככל שייפסק לחובת הלקוחה, במסגרת הדיון בתביעתה הנפרדת, סכום נמוך ו/או תידחה התביעה הראשונה הרי שלא יהיה ניתן להיפרע מעוה"ד בסכום גבוה יותר.

5.      יתר על כן, טוענים הם כי איחוד הדיון לא רק שיעכב את ההליכים אלא יכרוך את הנתבעים לתביעה שאינם צד לה.

ד.                   הבסיס הנורמטיבי ובחינתו העקרונית

בבסיס הבקשה מונחת תקנה 520 לתקנות לפיה:

"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכים בהם שאלות דומות של משפט ושל עובדה רשאי בית המשפט או הרשם לפי שיקול דעתו להורות על איחודם בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין ביוזמת עצמו ובתנאים שייראו לו".

ההנמקה המעשית הינה כי עצם איחוד הדיון יביא לידי ייעול הדיונים, לחיסכון בהוצאות בעלי הדין ובזמן שיפוטי ואף ימנע הכרעות שיפוטיות סותרות באותן סוגיות. זאת לאור העבודה כי מדובר בשאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות. (ראו: בש"א 1322/08 דוד אבשלמה נ. אקסטל בע"מ (ניתן ביום 3.3.08)).